ישראל מתייבשת והקיץ מגיע – מה עושים? - דבי לרר
ישראל מתייבשת והקיץ מגיע – מה עושים?
ושוב כמו בריטואל ידוע מראש, מופיעות פניה של השחקנית רננה רז, עם המילה המפחידה "חזרתי" כמו מימוש ההבטחה המאיימת של ארנולד שורצנגר.
ושוב המודעות וההסברים והצורך לחסוך במים, ובתוכם ההיסטריה הציבורית והדרישה לייבש גינות כחלק מהתהליך. והיסטריה ככול היסטריה היא יועצת גרועה לקבלת החלטות... אז מה עושים? איך מנווטים בין הרצון לחסוך ובין הרצון לסביבה ירוקה ומטופחת סביבנו?
שטחים ירוקים וצמחיה שופעת מסביב הם הרבה הרבה יותר מאשר רק יופי לעיניים. לצמחייה יש את היכולת לשקם ולהבריא את כל סביבת המגורים שלנו והדבר חשוב ונדרש במיוחד בערים, ובאזורים הצפופים והמכוסים בבטון ואספלט. לצמחים יש את היכולת להצל על המרחב ולהוריד טמפ', לייצר חמצן, לקלוט co2, לנקות ולטהר את האוויר, לקלוט מי נגר, לתמוך במגוון הביולוגי, להפחית מפגעי זיהום ורעש ולתרום רבות לאיכות חיינו ולרווחתנו הנפשית והרגשית.
אז מה ניתן לעשות? כיצד אפשר לנווט בין הרצונות ההפוכים לכאורה של חסכון במים ויצירת סביבה ירוקה ובריאה מסביב? .
ככול שכמות המים מוגבלת כך חשוב יותר שהמים שמשקים את הגינה, ישקו צמחייה מאריכת חיים, שנותנת לנו את התמורה הרבה ביותר מבחינה סביבתית.
התשובה היא באימוץ העקרונות של גינון בר-קיימא. גינון שמתוכנן, מנוהל ומתוחזק על פי עקרונות הקיימות ושמאפשר לנו ליצור סביבות ירוקות ותומכות חיים עם משאבים מוגבלים. יש להשקיע את כמות המים המוגבלת בטיפוח עצים גדולים שיצלו על המרחב, בתכנון ושתילה של צמחייה מקומית וחסכנית במים ובהשקעת משאבי המים המוגבלים בטיפוח מרחב ירוק ותומך חיים לטווח ארוך.
אין לוותר על צמחייה טבעית ולאמץ טרנדים שונים של דשא סינטטי או חיפויים יבשים של טוף וחלוקי נחל. בעשותנו זאת אנחנו מפסידים את התמורה הגדולה של הצמחייה בשיפור איכות חיינו וסובלים מהתחלואים של הפתרונות המלאכותיים למיניהם. דשא סינטטי מתחמם ופולט כימיקלים לאוויר, טוף וחלוקי נחל מתחממים גם הם ובכך מהווים חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון.
יש לוותר על שתילה מופרזת של צמחייה עונתית חד שנתית, שצורכת הרבה מים ותרומתה קצרה מאוד. יש להשתמש בדשא בחוכמה, ולשתול אותו רק במקומות שבהם הוא משמש לדריכה, ישיבה או משחק ולא לכיסוי שטח בלבד. יש להימנע משימוש בכימיקלים וריסוסים שונים ולתמוך ביצירה של קרקע ואדמה פורייה שתתן את הבסיס המיטבי לגן.
חשוב מאוד מאוד להרבות בשתילה של עצים בכל מקום בו ניתן לעשות זאת. עץ אחד יכול לקלוט 20 ק"ג של אבק בשנה, לייצר 700 ק"ג חמצן ולקלוט 20 טון שלco2 . עצים יכולים להוריד את הטמפ' מסביבם בעד 4 מעלות וליצור מיקרו אקלים נעים. הדבר חשוב במיוחד בסביבות מגורים עירוניות הבנויות בצפיפות, בהם ישנה קרינה גדולה והתחממות מקומית. תופעה הנקראת "אי חום" עירוני.
יש להקפיד ולהתקין מערכת השקיה יעילה שתאפשר להשקות את הצמחים בצורה חסכנית, כך שכל טיפה של מים תהיה חלק מיצירת סביבה ירוקה ובריאה.
גינון מקצועי שתוכנן ובוצע על פי העקרונות של גינון בר-קיימא הוא חסכוני הרבה יותר בצריכת משאבים של מים, קרקע ועבודת ידיים וזול יותר לביצוע ולאחזקה.
ישנם היום עוד ועוד ישובים וערים שמבינים את החשיבות של הנושא ומתחזקים את השטחים הציבוריים שלהם בדרכים אחרות. כגון העיר כרמיאל, עיריית כפר סבא, עיריית חריש, הישוב הקהילתי הושעיה, מועצה אזורית גליל עליון, קיבוצים שונים ועוד.
גינון בר-קיימא יוצר לנו סביבות מגורים נקיות, בריאות, קרירות ומוצלות עשירות בפרפרים וציפורים, מלאות בעצי פרי, צמחי תבלין ותועלת שמאפשרות בסיס בריא לחיים טובים לנו ולסביבתנו.
דבי לרר
מקדמת קיימות במרחב הציבורי